כשמגיע אלי מטופל המתלונן על חרדה בדרך כלל המטופל לא מנסח את זה כך, אני צריך להבין ממנו שמדובר בחרדה כי הוא אומר למשל- אני מרגיש מועקה, מתח, רע לי, אני לא יודע מה לעשות, אני מרגיש מבולבל וכו..
אחרי שאני מאבחן שאכן מדובר בחרדה ולא באבחנה אחרת או נוספת כגון דיכאון וכו… אני שומע אותו באופן מפורט ויורד לפרטים הקטנים ביותר במטרה להתאים לו טיפול, ישנם קווים מנחים אך כל אדם הוא שונה וצריך להתאים טיפול ספציפי לכל מטופל.
אני שואל, בנוסף לכל קורות חייו, אני בודק ממתי החרדה, איזה סוג של חרדה, האם החרדה באה בהתקפים או היא מתמשכת , האם היא הופיע בעקבות טראומה, האם החרדה מלווה בדיכאון, האם ישנם מחשבות אובססיביות, האם החרדה מלווה בתחושות גופניות, האם היא נגרמה כתוצאה משימוש בסמים או תרופות , אילו טיפולים קיבל, אם קיבל, לאילו טיפולים הגיב ולאילו לא וכמובן האם במשפחה מישהו גם סובל מהפרעת חרדה או הפרעה פסיכיאטרית אחרת.
הטיפול בחרדה תלוי מאוד במוטיבציה של המטופל ומשלב טיפול תרופתי וטיפול בשיחות, אך הטיפול התרופתי בא במקום הראשון, לפחות בתחילת הטיפול בכדי להקל מידית על החרדה ולכן הוא מתחלק לשלוש.

1. מתן תרופה שפועלת באופן נקודתי ומרגיעה את החרדהכגון לוריוון, קסנקס, קלונקס ואבן, בצורה מדודה ומבוקרת ולפרק זמן מוגבל. במקביל אני מוסיף תרופה שמגבירה את רמות הסרוטונין או הסרוטונין והנוראדרנלין כגון פרוזק, ציפרלקס, אפקסור, סימבלטה, לוסטרל וכו..
2. התרופות שמגבירות סרוטונין ו/ או נוראדרנלין מתחילות להשפיע לאחר מספר שבועות ואז כשישנה רגיעה משמעותית בחרדה ברוב המקרים אני יכול להוריד את התרופה הנקודתית, לפעמים המטופל זקוק לתרופה הנקודתית למקרי חירום.
3. שילוב טיפול בשיחות במטרה להגיע למקור החרדה לחזק את המטופל וללמד אותו יכולות התמודדות. הטיפול בשיחות יכול להמשך בין שבועות לחודשים.

כיום הטיפול בחרדה יעיל מאוד וברוב המקרים ישנה הפחתה משמעותית של החרדה וחזרה לתפקוד התקין.